טיפול ושיקום בלסתות אטרופיות

טיפול ושיקום בלסתות אטרופיות

מהן "לסתות אטרופיות"?

אובדן עצם הלסת התומכת בשיניים ("עצם אלוואולרית") יכול להתרחש ממס' סיבות:

  • הפרעה מולדת
  • הפרעה התפתחותית כדוג' ציסטה או נגע סופג עצם בלסתות
  • טראומה דנטואלוואולרית כדוג' חבלה או שבר בעצמות הלסת
  • זיהום שלא טופל בזמן, לדוג' שן בינה מזוהמת שגרמה לספיגת עצם סביב שיניים סמוכות
  • פתולוגיה בלסת שהובילה לכריתה של חלק מעצם הלסת, לדוג' גידול ממאיר או שפיר
  • מחלת חניכיים המערבת ספיגת עצם (פריודונטיטיס)
  • לאחר עקירת שן- העצם שתמכה בשן, שנקראת "עצם אלוואולרית" נספגת עם הזמן. רוב הספיגה מתרחשת בחצי שנה הראשונה לאחר העקירה, ומכאן החשיבות לתכנון מראש וטיפולי מהיר לאחר עקירת שן
  • שימוש ממושך בתותבות- התותבות לרוב נסמכות על רקמה רכה ומפעילות לחץ על הרקמה הרכה והעצם שמתחתיה אשר מאיץ את ספיגת העצם האלוואולרית ומקטין עוד יותר את כמות העצם הנותרת

שלל הסיבות המפורטות מעלה מובילות פעמים רבות לאובדן עצם משמעותי בלסת עד שהיא מוגדרת "לסת אטרופית". מכאן, חשיבות לטיפול מוקדם בזיהומים ופתולוגיות ע"י כירורג פה ולסת מומחה.

לאורך השנים בספרות המחקרית, הוצעו מס' קלסיפיקציות (סיווגים) והגדרות לעצם אטרופית. בין המקובלות, זו של החוקרים Cawood and Howell ושל החוקר Luhr. על מנת לפשט את ההגדרה, ניתן לומר שלסת אטרופית היא לסת שאיבדה חלק גדול מהעצם האלוואולרית שתמכה בשיניים והיא נותרה- עצם בסיסית קומפקטית וקשה, אשר פחותה במימדים- ורטיקלי (גובה) והוריזונטלי (רוחב) בהשוואה ללסת עם שיניים.

מה מיוחד בטיפול בלסתות אלו?

הטיפול בלסת האטרופית מאתגר ממס' סיבות:

  • אספקת הדם ללסתות הינה פחותה כי אזור מח העצם (מרכז הלסת שמכיל כלי דם שמזינים את הלסת) קטן ולכן ישנה חשיבות גדולה לשימוש בטכניקות המאפשרות שמירה על הפריאוסט (קרום המקיף את העצם) שלם, שהוא זה שנותן את אספקת הדם העיקרית ללסת במקרים אלו.
  • העצם הנותרת הינה ברובה קורטיקלית (קשה, עם מעט כלי דם ואינה ספוגית) והסיכוי לכשלון שתלים דנטליים בעצם זו הוא גבוה בהשוואה לעצם בריאה.
  • בשל ספיגה משמעותית של הלסתות- נוצר פער ומרווח ורטיקלי גדול בין 2 הלסתות, יש צורך בתכנון שיקומי מדוייק על מנת לנצל את המרווח נכון ולהחזיר למטופל את גובה שליש פנים תחתון הנכון לו.
  • ספיגת הלסתות הטבעית גורמית ל"יחסי לסתות הפוכים" מבחינה הוריזנטלית- משמע הלסת התחתונה ממוקמת קדמית לעליונה ולכן יש צורך לפצות על יחסים אלו בתכנון השיקומי והכירורגי.
  • הליכי הריפוי בלסתות אטרופיות הוא איטי וצפוי לסיבוכים רבים יותר מאשר ריפוי עצם שאינה אטרופית.
  • לרוב, המטופלים עם לסתות אטרופיות הם מבוגרים או בעלי רקע סיסטמי עשיר (מחלות רקע) ועל כן הטיפול בהם מאתגר ודורש טיפול מומחה.

ד"ר בהא הינו כירורג פה ולסת מומחה בעל ניסיון עשיר בטיפול בלסתות אטרופיות ואף הרצה בנושא בכנסים בארץ ובחו"ל ולכן מכיר את האתגרים ויודע להתמודד בטיפול המיוחד במקרים מורכבים אלו. מהן אפשרויות הטיפול בלסתות אטרופיות?
  • למקסילה (לסת עליונה) אטרופית:
    • שתלים זיגומטיים או פטריגואידליים- שתלים ארוכים המעוגנים בעצם הלחי (זיגומה) או בעצם הפריגואיד- כתבה בנושא מצויה באתר
    • שתלים קצרים או מוטים
    • הרמת רצפת סינוס ואף לטובת בניית עצם ולאחריה התקנת שתלים דנטליים
    • אוגמנטציות (בניית עצם) ורטיקליות והוריזונטליות ע"י שימוש בחומרי עצם שונים וחדשניים
    • שימוש בפקטורים המעודדים בניית עצם כדוג' BMP-2
    • פיצול הרכס
  • למנדיבולה (לסת תחתונה) אטרופית:
    • שתלים קצרים או מוטים
    • אוגמנטציות ורטיקליות והוריזנטליות ע"י שימוש בחומרי עצם שונים וחדשניים
    • שימוש בפקטורים המעודדים בניית עצם כדוג' BMP-2
    • פיצול הרכס
    • השתלת עצם בגישה סב מנטלית חיצונית ולא מחלל הפה- מאפשר שמירה על אספקת דם מיטבית למנדיבולה האטרופית
על גבי השתלים והעצם שתיבנה באחת מהשיטות שצוינו מעלה- ניתן להתקין שיקום קבוע (כדוג' גשר נתמך שתלים) או נשלף (כדוג' תותבות). ד"ר בהא בוחן כל מקרה לגופו ומתאים את הטיפול המתאים במיוחד למטופל. ניתן לבצע את מגוון הטיפולים תחת הרדמה כללית. למידע נוסף או לקביעת תור, התקשרו:

לקביעת תור התקשרו

או השאירו פרטים

ד"ר בהא חאג' יחיא - כירורג פה ולסת