מהי קורונוקטומיה?

קורונוקטומיה היא הליך כירורגי שמטרתו להסיר את כתר שן הבינה התחתונה בלבד, תוך השארת שורשי השן בתוך הלסת.
ההליך נועד למצבים שבהם שורשי השן נמצאים בקרבה אנטומית מסוכנת לעצב המנדיבולרי התחתון (Inferior Alveolar Nerve – IAN), העובר בתעלה בלסת התחתונה (ה־mandibular canal).
מטרת הקורונוקטומיה היא להפחית את הסיכון לפגיעה עצבית תוך שמירה על תפקוד ותחושה תקינים באזור הסנטר והשפה התחתונה.

מתי נעדיף קורונוקטומיה על עקירה מלאה?

הפרוצדורה מומלצת כאשר בצילום פנורמי או סריקת CBCT נצפית קרבה משמעותית בין שורשי שן הבינה לערוץ העצב, כגון:

• חפיפה בין קו שורש השן למסלול העצב.
• היעלמות דופן התעלה בצילום (המעידה על מגע ישיר).
• היצרות של תעלת העצב או שינוי בגוון סביב שורשי השן.

במקרים כאלה, עקירה מלאה עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בעצב, ולכן מבוצעת הסרה של כיפת השן (הכתר) בלבד, והשורשים מושארים בעצם כשהם יציבים וסגורים מעליהם ברקמה רכה.

התוויות לביצוע קורונוקטומיה

• שן בינה תחתונה כלואה חלקית או מלאה, עם קרבה מוכחת לעצב המנדיבולרי.
• שן ללא סימני זיהום אקטיבי, ציסטה או ספיגת שורשים.
• שורשים יציבים ללא תזוזה (אין ניידות פתולוגית).
• מטופל צעיר או בגיל ביניים ללא גורמי סיכון מערכתיים, המסוגל להופיע למעקב תקופתי.
  
  

מתי לא מבצעים קורונוקטומיה

• כאשר קיים זיהום סביב שורשי השן, מורסה או דלקת חריפה.
• כאשר לשורש יש ניידות או חשיפה לאחר הסרת הכתר.
• במקרים בהם השורש עלול להישאר גבוה מדי ולהיחשף לרירית הפה.
• כאשר המטופל אינו צפוי להגיע לביקורות מעקב.
  

שלבי הביצוע של קורונוקטומיה

1. תכנון דיגיטלי מוקדם – מבוצעת סריקת CBCT להערכת מרחק בין שורשי השן לתעלה המנדיבולרית.
2. פתיחת גישה כירורגית עדינה – לאחר הרדמה מקומית מבוצעת הרמת מתלה רירי-עצמי מינימלית.
3. הסרת כיפת השן (הכתר) – הקידוח מתבצע בחיתוך מבוקר, תוך קירור מתמיד, עד גובה כ־2–3 מ"מ מתחת לקצה האמייל-צמנט.
4. החלקת פני השורש שנותר – מוודאים שאין מגע עם חלל הפה, כדי לאפשר כיסוי רקמתי מלא.
5. סגירה ראשונית – החזרת המתלה ותפירה אטומה לשמירה על סטריליות וריפוי תקין.
   
   

מה צפוי לאחר הניתוח?

• בדרך כלל אין כאבים משמעותיים או נפיחות ניכרת.
• ריפוי הרקמות הרכות מתבצע תוך שבוע עד עשרה ימים.
• מומלץ ביקור ביקורת לאחר שבוע, ולאחר מכן צילום ביקורת כל חצי שנה בשנה הראשונה.
• במקרים מסוימים תיתכן תזוזה קלה של השורשים כלפי מעלה במשך החודשים הראשונים — לרוב ללא צורך בהתערבות.
  
  

יתרונות הקורונוקטומיה

• מפחיתה משמעותית את הסיכון לפגיעה עצבית לעומת עקירה מלאה.
• שומרת על נפח העצם באזור, מה שמועיל לשיקום עתידי.
• זמן החלמה קצר יותר.
• פחות סיבוכים סנסוריים (אובדן תחושה/נימול).
  

חסרונות אפשריים

• תיתכן תזוזה של שורשי השן שנותרו כלפי מעלה, ולעיתים נדירות חשיפתם דרך הרירית.
• קיים סיכון נמוך להתפתחות זיהום סביב השורשים.
• נדרש מעקב תקופתי כדי לוודא יציבות השורשים והיעדר תסמינים.
  
  

ממצאי הספרות המחקרית

מחקרים רבים בעשור האחרון הדגימו כי קורונוקטומיה היא הליך בטוח ויעיל במטופלים שנבחרו בקפידה:

• שיעור הפגיעה העצבית לאחר קורונוקטומיה נמוך מ־1%, לעומת עד 8% בעקירות מלאות בסיכון גבוה.
• שיעור הזיהומים לאחר ההליך נע סביב 2–3% בלבד.
• במעקב של עד 5 שנים נמצא כי ברוב המקרים השורשים נותרים יציבים בעצם ואינם גורמים לסיבוכים מאוחרים.
  
  

סיכום

הקורונוקטומיה מהווה פתרון כירורגי מתקדם ושמרני במקרים בהם קיימת סכנת פגיעה בעצב המנדיבולרי התחתון עקב קרבה אנטומית לשורשי שן הבינה.
ביצוע ההליך דורש מיומנות כירורגית גבוהה, תכנון מוקפד באמצעות CT או CBCT, ומעקב צמוד לאחר הניתוח.
כאשר מתבצעת כראוי, הקורונוקטומיה מאפשרת שמירה על העצבים, מניעת תחלואה מיותרת, ושיקום בטוח של אזור הלסת.

.